כתיבת תשובות לשאלות היתה הפעילות הספרותית הרווחת והאופיינית ביותר של גאוני בבל , ואחת הדרכים העיקריות לטיפוח הקשרים בין ישיבותיהם ובין קהילות ישראל שבתפוצות . בספרות התלמודית אנו מוצאים ניצנים של תופעה זו : מדי פעם אנו שומעים על שאלות הלכתיות ( ועיוניות ) שנשלחו לחכם המצוי 1 הרחק מן השואל , ולעיתים נראה שהתשובות נשלחו בכתב . אולם עיקר פריחתה של סוגה זו החלה רק בתקופת הגאונים , וליתר דיוק — ככל שניתן לשפוט על פי המקורות שבידינו — אחרי עליית האסלאם , שאיחדה במסגרת מדינית אחת את רובם המכריע של יהודי העולם , אולי לראשונה מאז חורבן בית ראשון . אין בידינו אף לא תשובה אחת של גאון שנכתבה טרם עליית האסלאם , ומעטות מאוד התשובות שנכתבו לפני עליית השושלת העבאסית במחצית המאה השמינית לספירה , והפיכת עירק ( בבל ) למרכז האימפריה העולמית . ברור שהגיע לידינו חלק בלבד — סביר להניח , מיעוט — מתשובות הגאונים שנכתבו בפועל , אך גם הכמות שבידינו מרשימה בהחלט : בין חמשת אלפים 3 לעשרת אלפים תשובות . בתוך יהדות בבל היו הגאונים כותבי התשובות היחידים , כמעט באופן מוחלט . כך מתברר ממבט חטוף על התשובות שהגיעו לידינו...
אל הספר