הגאונים וישיבותיהם חילקו את הנהגת היהדות הבבלית עם מוסד אחר , אף הוא בעל שורשים עמוקים מאוד : "ראשות הגולה . " "ראש הגולה" הוכר על ידי השלטונות כנציג רשמי של המיעוט היהודי , כבר בתקופה הפרסית — לכל המאוחר תחת השושלת הססאנית , שעלתה לשלטון בשנת 226 לספירה , ואולי אף טרם לכן . עם הכיבוש המוסלמי המשיכו השליטים החדשים את שיטת הממשל הבסיסית של קודמיהם , שבה נבחר נציג מוכר לכל מיעוט דתי חשוב . סביר להניח שהיה דמיון רב בין אופי המשרות האלו במיעוטים השונים , ולכן ניתן להסתייע בידיעות על ראש הקהילה הנוצרית , הקתוליקוס , על מנת להשלים את ידיעותינו החלקיות לגבי ראשות הגולה — בפרט חשובים לענייננו מספר כתבי מינוי של ראשי העדה הנוצרית , שהועתקו על ידי מחברים מוסלמיים שונים . תעודות אלו אמנם מאוחרות במקצת לתקופת הגאונים , אך יש בהן כדי לזרוע אור על היבטים מסוימים של המציאות בתקופה זו , מתוך הנחה שבעניינים אלה לא חלו התפתחויות מהירות — הנחה המסתייעת מלשון התעודות עצמן , המדגישות את רציפות המשרה ומאשרות לקתוליקוס החדש אותן סמכויות שהיו בידי קודמיו . תעודות אלו ממחישות נקודה חשובה , שנרמזת אף במקורות הי...
אל הספר