טקס סעודת האדון (???????? ???????) משלים אצל פאולוס את טקס הטבילה בכינון זהות הקהילה וגבולותיה באמצעות חידוש ההזדהות עם האדון ישו . במהלך שנות חייו מצווה הנוצרי לחקות את ישו : להיזכר בפעולותיו על פני האדמה , בסבלו , בצליבתו ובקימתו לתחייה , ולשחזרם כמאמין החי–בו , במשיח . ישו נעשה בעקבות מותו מושא האמונה עצמה , מושא החיקוי של המאמינים הצועדים בדרכיו כבנים מושפלים וסובלים . במהלך טקס סעודת האדון נזכרים בני הקהילה במותו של ישו משיחם ואדונם ומזדהים עם סבלו ועם צליבתו . הריטואל מרפרר למעשה לסעודה האחרונה של ישו עם תלמידיו לפני צליבתו . בארבע הבשורות ובאיגרת הראשונה לקורינתים מוזכרת סעודה זו : לפני שישו מוסגר לכוהן הגדול , הוא עורך סעודה עם תלמידיו ומבקש מהם לאכול את הלחם המשתווה לבשרו שלו , וללגום את היין המשתווה לדמו , דם העומד להישפך בזמן הצליבה . פאולוס , אשר ביקש לכונן קהילה נוצרית מתוחמת מהיהדות ומהאלילות ובעלת הרמוניה פנימית , עשה שימוש בריטואל סעודת האדון כמו גם בטבילה על מנת לייצר סולידריות נוצרית מסביב לשולחן ההיזכרות בישו . על כן הוא דורש מנמעניו באיגרת הראשונה לקורינתים לראות בס...
אל הספר