פרק חמישי: הגות, היגיון והלכה

יצירתו ההלכתיתי של הרב ריינס מאופיינת בפעילות דיאלקטית היונקת משני עולמות - מן העולם הטרנסצנדנטי של המסורת ועקרונותיה , ומן העולם הריאלי של המציאות ההיסטורית ; הגשר הדו סטרי המגשר בין 1 שני העולמות הללו הוא ההלכה . מצד אחד , מעוגן עולמו ההגותי בעולמם של מדרשי חז"ל - הן מדרשי הלכה , הן מדרשי אגדה - ובכל תחומי הגותו משתדל הוא להתבסס על מקורות חז"ל . עתים מצטיין מאמץ זה בפרשנות מקורית משלו למקראות ומדרשי חז"ל המצוטטים על ידו , עתים הוא אף מוציאם מפשוטם ודורשם , כדרך שחז"ל עצמם דורשים את הכתובים . דוגמאות רבות לכך ניתן למצוא בפרק זה , ואף בפרקים אחרים בחיבור זה . מאידך , מושפעת חשיבתו ההלכתית של הרב ריינס מפעילותו כהוגה דעות , ומראייה מעמיקה ומפוכחת של המציאות ההיסטורית והפסיכולוגית , מציאות שהוא מנתחה בדרך מדעית . היקפם המופלג של מושגיו בתחומי המדעים הכלליים , הרווחים בין משכילי דורו ( ראה עדות בנו לעיל , עמ' ( 17 בא לידי ביטוי בעיוניו ההלכתיים ; ואף לכך דוגמאות רבות . פעילות דיאלקטית זו מוצגת בסעיף הראשון שבפרק ו סעיף זה מוקדש לעיון בפראדוכס הכרוך בתורה : מחד - "תורה מן השמים ; " מאידך -...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד