הרב ריינס היטיב להבחין בפער שבין שתי מערכות חוקים שהאדם נתון למרותן בעולמו . מצד אחד , הוא אובייקט בעולם הדטרמיניסטי , הנתון לחוקי הטבע ; מאידך , הוא סובייקט בעולם החירות , שבמסגרתו הוא מכיר בחוקי המוסר . כך , מבחין הרב ריינס במערכת הכוללת של "חוקי הנהגת חיי האדם ופעולותיו" בין שתי מערכות חוקים שונות , ובמידה רבה מנוגדות : במערכת האחת נתון האדם ל"כח מניע טבעי , " אשר הוא "כח הכרחי , " בעוד שבמערכת האחרת הוא מכיר ב"כח מניע מוסרי , " אשר פועל "רק כמעורר ומניע בלבד" ( הר"ר , תרנ"א , עמ' . ( 98 עם זאת , אין ההבחנה האמורה מגיעה בעיני הרב ריינס לגדר של פער מוחלט r הגישור על פני שתי המערכות מתאפשר משיקולים תיאולוגיים 1 יוצר האדם הוא המגשר על פני הפער , בקובעו תחום מוגדר של חפיפה בין שתי המערכות . בתחום זה מצויים העניינים אשר קיום העולם תלוי בהם , ולפיכך חקק בו הבורא את חוקיו בשתי המערכות האמורות כאחת : הוא גם נטע בטבע האדם תשוקה להן , גם ציווה אותו עליהן . שלושה דברים מונה הרב ריינס אשר "הם עמודי ויסודי קיום העולם : " " קיום הגוף , " "קיום המין הגופני" ו"קיום המין הנפשיי" ( שם , שם . ( השמירה...
אל הספר