בשלב זה ניתן לנסות ולהגדיר את ההבדל בין שני המודלים , הגברי והנשי , באופן הבא , כאשר היהדות היא "נשית , " עמידתה כלפי הזר היא עמדה פסיבית וכנועה . הצד הנשי נמסר לרשותו של ה"זר" ומופקר לגורלו בהרמון המלך . תגובתה של האישה על המצב אליו נקלעה אינה נמסרת ; בכל שלבי הסיפור אישיותה , רצונותיה וזכויותיה - נמחקים ; כאשר היהדות היא "גברית" מוצגת עמידתו של הגבר כנגד העולם הנוכרי כעמידה גאה . "יוסף הצדיק" עומד בניסיון , נלחם על ערכיו , ומוכן לשלם את המחיר הצפוי למי שמעז להתמרד כנגד כוחו של המארח השליט " ) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים , " ? ברא' ל"ט , . ( 9 בשלושת סיפורי האבות מיוצגת העבריות על ידי זוג , וכך המצב גם במגילת אסתר . ייצוג העבריות יהודיות על ידי זוג , כפי שהוא מעוצב בסיפורי האבות ואחר כך גם במגילה , מאפשר למספר לתאר סיטואציה "סכיזופרנית : " הצד "הנשי" הוא שנמסר לחרפת החיים בהרמון המלך הזר , בעוד שהצד "הגברי" ממשיך לנהל את חייו בעולם שמחוץ להרמון על פי ערכיו המוסריים יהודיים . מרדכי , שהוא בנימיני , כלומר קרוב בייחוסו ליוסף , אינו כורע ואינו משתחווה בפני המן ו "ויהי באמרם ...
אל הספר