הפרשנים והדרשנים מזהים בדרך כלל רמזים חתרניים המצויים בין השיטין כבר בסיפורי התשתית . קריאה מדוקדקת בסיפור המקראי מתוך פרספקטיבה "סרבנית" מעלה סימני שאלה לגבי התנהגותו החפה מכל רבב של יוסף : האם אין הסיפור רומז לכך שגם הגבר , יוסף , אחראי במידה מסוימת לפריצת כל מחסומי המוסר אצל האישה ? הכתוב מספר לנו ש"מעשה הבגד" מתרחש לאחר תהליך ממושך של פיתוי , שבו עמד יוסף יום יום בהפצרותיה המתמשכות של האישה . והנה , יום אחד , נכנס יוסף לבית לעשות את מלאכתו "ואין איש מאנשי הבית שם בבית" ( פס' . ( 11 המדרש מסביר שהיה זה יום חג למצרים , בו מתמלא הנילוס כליל , וכל אנשי הבית יצאו אל הנהר כדי להשתתף בחגיגות העממיות ( ס' הישר , וישב פח א , בעקבות מקורות קדומים יותר , השוו : ב"ר פז , ז . ( אליס בך , בעקבות קוגל ( Bach 1997 , 90 , Kugel , 1990 ) רואה בכניסתו של יוסף אל תוך הבית הריק מיושביו פעולה מכוונת , שאת תוצאותיה חייב היה הגיבור לשער מראש . מי שמכניס את עצמו באופן מודע לסיטואציה טעונה , שמזמנת את התנאים הנוחים ביותר למפגש מיני , משחק באש . הבריחה החפוזה של יוסף מן הבית יכולה להתפרש גם כתגובה מבוהלת של ...
אל הספר