המעקב אחר גלגולו של סיפור חוזר חייב להפעיל אצל הקורא דינמיקה רפלקטיבית , שהרי הסיפורים מהדהדים זה אל זה . השוואת שני המודלים מבליטה , לצד הסיטואציה המשותפת , כמה מרכיבים שונים ו במודל הראשון ( סיפורי האבות ) מייצגי העבריות הם זוג , גבר ואישה , ומייצג הנוכריות הוא גבר , המלך השליט של העיר . היחס הארוטי מתקיים בין הגבר הזר והאישה העברייה ; הסכנה נתפסת כקיומית והשמירה על החיים כרוכה , כך נראה , בוויתורים אתיים . להלן אציג מודל זה ( שבו האישה העברייה מוכנסת למערכת יחסים 1 עם הנוכרי ) כ"מודל הנשי . " האישה במודל הנשי היא פסיבית ומתמסרת , גם אם שלא ביוזמתה . ואילו בסיפור יוסף ואשת פוטיפר ( להלן "המודל הגברי , ( " האישה השליטה היא זרה והגבר - עברי . החברה הזרה מעודדת את הגיבור לוותר על הזהות התרבותית הייחודית לו ולהתבולל בתוך העולם הנוכרי שאליו נקלע , ואפילו מעניקה לו עמדות כוח והטבות חומריות מופלגות . בדפוס הזה האישה הנוכרית היא סוכנת הפיתוי , והיא מייצגת , בהעצמה , את כוח המשיכה המצוי בעולם הנוכרי מבחינה תרבותית ולא רק מבחינה מינית . ההבדל המרכזי בין שני המודלים מתבטא באופן עמידתו של הגיבור...
אל הספר