הנתק שנוצר מאז האמנציפציה בין שני המחנות באירופה - שומרי תורה ומצוות ושאינם שומרים - הביא להסתגרות בלתי מוצדקת של עולם ההלכה . מן הראוי לומר כאן מילים אחדות בקשר לאימרה -חדש אסור מן התורה , " במשמעות שהורתה באותה תקופה , בפסיקתו של אחד מגדולי ההלכה שבאותה תקופה , פסיקה שמוסברת היא על רקע הקיטוב וההסתגרות , ושהייתה הרת גורל לקידומה וליצירתיותה של ההלכה . החת"ם סופר , ר' משה סופר , מגדולי הלכה והפוסקים במאה התשע עשרה , דן בשאלות ותשובות בתחומי ההלכה השונים על כל חלקיה . כדרכו של דיון הלכתי , חלק מן השאלות היו על רקע השינויים שחלו בחלוף הזמן בנושאים ועמדו לדיון לרגל שינוי המציאות , אורח החיים וכיוצא באלה . בהקשר לשאלות אלה פסק החת"ם סופר , לעתים קרובות , כי אין לשנות מההלכה הפסוקה , על אף שהיא מבוססת על מציאות ואורח חיים שקדם , ובינתיים חלו שינויים כלכליים וחברתיים . בפסיקתו נהג החת"ם סופר זהירות גדולה בהכנסת שינויים , ולשם כך אף קבע עיקרון בניסוח מאלף ביותר , והוא : "חדש אסור מן התורה . " כידוע , מובנה של אימרה זו , אינו נוגע כל עיקר לשאלה חדשה המתעוררת בעולמה של הלכה . במקורות ההלכה פיר...
אל הספר