במאה השלוש עשרה נקבעה בשאלה עקרונית זו הבחנה חשובה בדבריהם של הרא"ש והרשב"א . אמנם לפי הבחנה זו אין לחכמים שלאחר חתימת התלמוד סמכות להפקיע קידושין על שום ש"נעשו שלא כהוגן" או משום ש"אדעתא דרבנן מקדשי / אבל אם נקבע בתקנה מפורשת , שאם סידר אדם קידושין בניגוד להוראות יהיו הקידושין מופקעים , הרי הקידושין בטלים ומבוטלים . על דעתו של הרא"ש נעמוד מתוך שתי השאלות והתשובות הבאות . בתשובה אחת : היה מעשה שאלמנה אחת בת גדולי מלכותנו היה דר עמה בביתה מלמד תינוקות ; ואירע שקידשה בפני שני עדים . . 53 ראה המשפט העברי , עמ' . 54 . 543 רבינו אשר בן ר' יחיאל , המחצית השנייה של המאה השלוש עשרה ובתחילתה של המאה הארבע עשרה ; תלמידו של ר' מאיר מרוטנברג , ומנהיגה של יהדות אשכנז ; לאחר פטירת רבו , עבר לספרד והיה מראשי המנהיגים של מרכז זה . תשובותיו השפיעו רבות על התפתחות המשפט העברי וארגון הקהילה וסמכויותיה . . 55 שו"ת הרא"ש , לה , ב . כפי שמוכח מן התשובה , קידש מלמד זה את האלמנה על ידי כל מיני תחבולות ומעשי מרמה , והאלמנה אמרה : שמואסת בו וקודם שתינשא לו היא רוצה ( כלומר , שבמקום להינשא לו היא מעדיפה ) להיות ...
אל הספר