בזכות דיוננו בפרשת נשות הכותל , עלה לפנינו דיון מפורט לגופו של עניין תפילתה של אישה בציבור , קריאתה בתורה ואורחות דתיים נוספים לפי עקרונות ההלכה , כפי שמן הראוי שיתקבלו על פי מקורותיה היוצרים של עולם ההלכה . בסיכומו של פסק הדין הראשון בעניין נשות הכותל , הבהרתי , בקצירת האומר , את תוכן הדברים באשר לדרכה היצירתית של ההלכה בנושא של תפילת נשים בציבור , חילוקי הדעות ונוהגן של קבוצות תפילה שונות ; חגיגתן של בנות בהגיען למצוות ונושאים מקבילים נוספים . כן עלה בידינו דיון באשר למקומו של הכותל המערבי בהיסטוריה של עם ישראל , קדושתו כבית כנסת ומעמדו בהיסטוריה ובזיכרון הלאומי של עם ישראל ; כוחו של המנהג בעולמה של הלכה בכלל , ולעניין בית הכנסת ומקום תפילה בפרט ; דרך פסיקת הדין בעולמה של הלכה בדרכי נועם ואמת לאמיתו , ועיקרון הסטאטוס קוו שנתקבל ונתקבע בפסיקתו של בית המשפט העליון לעניין המקומות הקדושים של בני דתות שונות . זכותן של העותרות לקיים את פולחנן המיוחד ברחבת הכותל נדחית בשל ייחודו של הכותל ומנהג המקום , המחייב בו . המושג "מנהג המקום" ברחבת . 197 עמ' 323 ואילך ; עמ' 329 ואילך . . 198 פסק הדין ...
אל הספר