מקובלני , כי עולם ההלכה דינים וערכים משולבים בו , ולעתים יש וחילוקי הדעות בין חכמי ההלכה אינם בקשר לפסיקת דיניה , אלא באשר ליישום ערכיה . אמרנו על כך בהמשכו של פסק הדין בנושאנו : אך לא בכך בלבד באה מחלוקת זו לכלל ביטוי . כפי שאמרנו , נושא זה - שעניינו דיני תפילה ומנהגיה - רגיש הוא במיוחד בעולמה של הלכה . עולמה של הלכה , משמעותו ופירושו - אוצר דניה ומכלול ערכיה ; וכשם שחלוקים הם חכמי ההלכה ופוסקיה בדיניה , כך יכול וחלוקים יהיו בערכיה או , ליתר דיוק , באופן " שום ערכיה . במקצת כבר עמדנו לעיל על כל אלה בנושא סוגייתנו . מן הראוי להוסיף ולעיין עיון מיוחד בדין ודברים שבעיקרם המה הלכתיים ערכיים , בין שתי גישות נוגדות כסוגייתנו , גם כשדרכה של ההלכה והמחויבות לה משותפות לשתיהן . על כך נימצא למדים מתוך עיון במאמרו של הרב צבי שכטר , המכהן 102 כראש ישיבה ב"ישיבה יוניברסיטי" שבניו יורק שכבר הזכרנוהו לעיל , ובספרו של הרב אברהם וייס , שגם האמור בו כבר עלה בפנינו . נעמוד על דוגמאות אחדות . א . כאמור , העותרות בבג"צ 2410 / 90 מקיימות "קבוצות תפילה" של נשים , שאינה נחשבת כ"תפילה במניין , " אין בה אמירת ...
אל הספר