פסק הדין שבפרשת שקדיאל

1 פסק הדין בעניין שקדיאל , שניתן במאי , 1988 בטרם חקיקת "חוק היסוד : כבוד האדם וחירותו" בשנת , 1992 מהווה דוגמא קלאסית לצורך בפרשנות יצירתית לשם פתרונן של בעיות חדשות העולות עם צורכי הזמן והמקום , ולדרכה של פרשנות זו . מתוך העיון בפסק דין זה נימצא למדים על חילוקי דעות בין פוסקי ההלכה האם צורך יש , ומן הראוי , להתאים נושא מסוים בעולמה של ההלכה למציאות החברתית החדשה בה חיו . בדרכם זו ניכרת יצירתיות רבה שיכולה לשמש כמקור השראה רב חשיבות גם בעיסוקנו בשאלת הסינתזה בין המורשת היהודית לבין הצרכים של מדינה מודרנית דמוקרטית . הגב' לאה שקדיאל פנתה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעניין ההחלטה שנתקבלה לפסול אותה מלכהן כחברה במועצה הדתית בישוב ירוחם אשר בנגב . גב' שקדיאל היא תושבת ירוחם , מורה למקצועות היהדות , שומרת תורה ומצוות וחברה במועצה המקומית ירוחם . טענתם של המשיבים לעתירה - המה המועצה המקומית , הרב המקומי , השר לענייני דתות וועדת השרים - הייתה כי קיימת מסורת לפיה אין להציג נשים כמועמדות לחברות במועצה הדתית . כמו כן הועלה החשש , שמא חברותה של הגב' שקדיאל תגרום לשיבושים בסדרי עב...  אל הספר