מטרות המארגנים השתקפו במסרי החגיגות , בדפוסיהן ובתוכניהן . ראשי הארגונים השונים של יהדות מרוקו , שאירגנו את החגיגות , חזרו והביעו את שאיפתם להפוך את המימונה לנחלת הכלל , ואת ערכיה לגורם המלכד את עם ישראל . באמצעות הפצת מסרי האחדות של המימונה הם ביקשו , למעשה , להפגין נוכחות אתנית ולהראות שמורשתם התרבותית היא חלק מהקאנון הלאומי . סיסמת האחווה שירתה אפוא את התהליך המכוון של ניעות חג המימונה והקבוצה האתנית כולה , מהפריפריה אל המרכז . ראשי יהדות מרוקו הביעו לא אחת את גאוותם על כך שמפעל אחדות ישראל של המימונה תורם להפחתת הקיטוב בחברה הישראלית - בין עדות , בין דתיים וחילוניים ובין עולים חדשים לוותיקים . לדעתם , יהודי צפון אפריקה יכולים לזקוף לזכותם לא רק את קליטתם הם , pxn אלא גם את כוחם לקלוט את העולים החדשים ולסייע להם בצעדיהם הראשונים בארץ . הזיקה שיצרו המארגנים בין יוצאי צפוךאפריקה לעולים , באמצעות המימונה , מעידה על שאיפתם לחזק את דימויה הלאומי . בכך הם ביקשו לשדר , כי הם - הפריפריה - שינו למעשה סטטוס , ומקבוצה שולית , נקלטת , הפכו לחלק מהמרכז הוותיק , הקולט . בהתחלה לא היה בחגיגות בישר...
אל הספר