מצהרי היום השמיני של פסח , לא הייתה בצפון אפריקה , בעיקר במרוקו , אווירה של סיום ומוצאי חג פסח , אלא הורגשה תכונה לקראת המימונה . היא נחשבה , כפי שהדגישו המרואיינים , חג בפני עצמו , ובלטו בה הדפוסים המאפיינים חג דתי . בצהרי יום , לאחר תפילת מנחה , הגברים בערי הדרום מראכש ותארודאנת היו נוהרים לכרמים , לפרדסים ולגנים שמחוץ לשכונת היהודים , כדי לברך את ברכת האילנות ולבקש שנה פורייה ( בן עמי , : 1976 קמא ; שטרית , . ( 21 : 1982 במכנאס שבמרכז מרוקו הגיע כל הקהל לבית הרב , שהיה חכם ידוע ומצאצאי צדיקים , ומשם יצאו בתהלוכה לתפילת ערבית בבית הכנסת , שם נישא הרב על כפיים ( בן שמחון , רפאל , . ( 190 : 1998 התהלוכה שיקפה את ערכי האחווה , שעמדו בבסיסו של החג , בדומה לפונקציה שממלאות תהלוכות בחגיגות לימינלאיות בעולם ( 1996 Turner , Edith ) המבטאות שבירה סמלית של מחיצות ויצירת קשר פמיליארי בין המשתתפים . בקהילות מרוקו נשאה תפילת ערבית בליל המימונה אופי חגיגי , עם לחנים מיוחדים , מזמורי תהילים ופיוטים . לעתים נוספו שתיית עראק ( מאחייא - באזור תאפילאלית שבמרוקו ) וריקודים ( בוואזאן שבצפון מרוקו . ( המת...
אל הספר