סיטואציה א עם מהלך השנים והתחזקות הביטחון העצמי של הלומדים , שחשו בתחילה מאוימים על ידי כל מי שיודע יותר מהם , או נדמה היה להם כי הוא יודע יותר מהם , עלתה חשיבותם של המסורתיים והדתיים בתהליך הלימודי והחברתי כאחד . הקבוצה התעשרה ונבנתה דווקא מההתגוונות . עניין זה קשור למעבר ההדרגתי מתהליך של התוודעות למורשת לתהליך של דיאלוג עמה . מהו ההבדל בין שני תהליכים אלה ? כדי לרדת למשמעות מלאה יותר של התשובה לשאלה זו , נעזר באור ששופך גאדמר על שני היבטיו של תהליך ההבנה ( מבחינתנו הבנת המורשת : ( ההיבט ההרמנויטי וההיבט האקזיסטנציאלי . ההתוודעות למורשת כרוכה בהכרת טקסטים קאנוניים ובהכרת פרשנותם , שחלק ממנה הפך גם הוא במהלך הזמן לטקסט קאנוני . אולם בהבנת טקסטים אלה כרוכה לא רק רכישת דעת . להתוודעות למורשת היהודית על הטקסטים שלה יש שני היבטים : עניינו של האחד היכרות עם העבר הרוחני והתרבותי של הקולקטיב שאליו משתייך היחיד , וממנו צמח . השני מדבר על מעמדה של התוודעות זו כחלק מן המסגרת המאפשרת את תהליכי ההכרה העצמית של היחיד , ואת התוודעותו לזהותו היהודית . מיקום המורשת במסגרת תהליכי ההבנה של היחיד את זהו...
אל הספר