התופעה החברתית תרבותית של קבוצות המתכנסות לשם לימוד המקורות היהודיים הקלאסיים במסגרת לא פורמלית החלה ברחבי ישראל באמצע שנות השמונים , וקיבלה תנופה לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבץ בנובמבר , 1995 כך מספרים כותבי קורות העתים . קבוצות הלימוד עומדות במרכזו של הדיון באוריינות היהודית : דרכי הלימוד בקבוצה , עמדותיהם , דעותיהם , ציפיותיהם ורגשותיהם של המשתתפים בה לגבי משמעות המפגשים עבורם , ולא פחות חשוב מזה - התהליכים שצמחו והתפתחו כתוצאה מפעילות הקבוצות השונות , תרומתם ומשמעותם לשאלת הקיום היהודי במדינת ישראל . מחקרים לא מעטים נעשו על התופעה הזו . מרביתם מבוססים על הנחות פונקציונליות המדגישות את תפקיד הלימודים היהודיים לצורך צמיחה אישית וחיפוש עצמי . ומיעוטם מציעים פרספקטיבה 5 ביקורתית לניתוח התופעה : ינאי וליפשיץ אורון מצביעות על אי הלימה בין האידיאולוגיה המפורשת של תוכניות הלימוד - שיח פיוס וסובלנות - לבין פעילות שמתרחשת בפועל ומחדדת את ההבחנה 6 בין קבוצות יהודיות שונות . שגיב ולומסקי פדר ממשיכות את הדיון . 4 הכהן וולף ואמזלג באהר , ( 2003 ) בהי מדרש וקהילות לומדות - מחקר הערכה , עמ' . 5 . 4 ...
אל הספר