הלימוד על ט"ו בשבט התמקד בשני נושאים : א . התפתחות החג על היבטיו התוכניים והערכיים המגוונים ; ב . ה"סדר" בריטואל של החג . מסגרת ה"סדר" מוכרת מסדר פסח . בקיבוצים היתה תקופה שאימצו יסודות ממנה גם לערב יום העצמאות , וכינוה בשם "מסכת . " שכן ה"סדר , " כמו הטקס והמסכת , נמנה על המבנים הסמליים המעוצבים כאירוע שבאמצעותו מייצגות החברה היהודית והתרבות היהודית את הווייתן ואת ערכיהן , ומנחילות אותן לדור הבנים . הסטודנטים למדו שהסדר מהווה מעין הצגה מבחינה זו שסדר ההתרחשות בו נקבע מראש , והוא מעוצב באמצעות מדיומים שונים , כגון טקסטים וקריינים , מוסיקה , תפאורה - סידורו של שולחן הסדר , הכיבוד / מזון המוגש עליו וסדר האכילה . שוני מרכזי בין סדר לבין הצגה מתמצה בעניין המשתתפים . בסדר אין חלוקה למשתתפים ולקהל . כולם יושבים סביב אותו שולחן ולפני כולם מונח אותו טקסט . בשונה משחקנים בהצגה , משתתפי הסדר אינם משנים את זהותם לצורך מילוי תפקידם ( הקראה / שירה / משחק . ( הלימוד על ט"ו בשבט החל בהתוודעות לקיום המנהג לערוך סדר ט"ו בשבט . היו קבוצות שהמשתתפים בהן הכירו מנהג זה מן הבית או מבית הספר שבו למדו , והיו ...
אל הספר