שאלת טיבה ומקורה של חוויית הקדושה עולה בהקשר לדיון על החג והשבת בתנועה הקיבוצית . דיון מעניין בנושא מעלה הסופר דוד מלץ , איש העלייה השלישית וחבר קיבוץ עין חרוד , בעיקר באמצעות שלוש דמויות בספרו השער נעול . י אברהם חן , משה מאוחד וישראל . באמצעותן הוא מתבונן בחוויות רוחניות מרוממות , שאת מקורן מכנה ברגר "מישור האחרות , " ודן בהבחנה שבין חוויה דתית , שמעורבת בה תחושת הזיקה שבין האדם לאל , לבין חוויה רוחנית מרוממת אחרת . כל אחת משלוש דמויות אלה מביעה עמדה שונה בנושא , אם כי לשלושתן יש הכרה משותפת , שקיימת זיקה פנימית בין טיבם של ימי החול לבין טיבו של החג . וכפי שאומר אברהם קליין במעגלות , שכתב מלץ כארבע עשרה שנה לפני השער נעול י " השאלה היא של עשר שעות העבודה בששת ימי המעשה [ ... ] כשיש טעם בימי המעשה יש טעם בחג ובשבת . " [ ... ] מה שנותן טעם לחיי החולין נותן טעם לחג , ומה שחסר בחיי החולין , נעדר גם מן החג . כיוון שכל אחת מדמויות אלה רואה את טיבם של ימי החולין בקיבוץ באופן שונה , הם רואים באופן שונה גם את החג ואת חוויית הקדושה בו . אברהם חן מביע עמדה לא מקובלת בחברה הקיבוצית : "אין לנו חג...
אל הספר