הדיון המושגי במהלך הפרשני על מימדיו הסינכרוניים והדיאכרוניים ועל היבטיו ההרמנויטיים והאקזיסטנציאליים ( בעיקר סעיף ג בפרק א ) מניחים תשתית חשובה לדיון בחג והמועד כמבטאי המסורת וכמושאיה . פרק זה עוסק באחד המושגים המרכזיים בהקשרו של הדיון בחג והמועד - "מפגש אופקים . " מושג זה מציין סיטואציה דיאלוגית , המזמנת שיח בין טקסט מן העבר שנרקם בהקשר תרבותי היסטורי קונקרטי לבין קוראו / מפרשו מתוך ההקשר התרבותי היסטורי שלו . " מפגש האופקים , " המאפיין דורות של פרשנות ואף את הפרשנות הדתית בת זמננו , התרחש במרחביה של תפיסת המציאות הדתית . " מפגש האופקים" של הפרשן בעל התודעה המודרנית , המכיר במרכזיותה של תודעת האדם בעיצוב העולם , מתרחש עם טקסטים מתפיסת מציאות אחרת . זהו מפגש בין יצירה ותרבות , שנוצרה בתוך ומתוך תודעה דתית , לבין תודעתו הסקולרית של מפרשה . זהו מפגש הרבה יותר מורכב . יש בו גם פער בין עבר להווה , וגם פער בין עמדות ראשוניות כלפי המציאות . לא רק משמעות הטקסטים הקאנוניים מתגוונת ומתחדשת כבכל הדורות , אלא גם המערכת המושגית - שבהקשרה הם מקבלים את משמעותם - מומרת . טקסטים , סמלים ומושגים עובר...
אל הספר