יא. החזקה

נראה שתחילת הנוהג , שזכה במרוצת השנים לניסוח משפטי , שלפיו מחזיק אדם שליטה על נכס מתוך שהוא משתמש בו , היא בתקופת המעבר ממשק מרעה למשק שדה ולמטעים . פירוש הדבר גם התפוררות הארגונים השיתופיים הקדומים , המבוססים על שטחי מרעה משותפים ; מעתה חילקו את הקרקע לנחלאות , בהן נחלאות שנכבשו במלחמה . התפתחות זו נראית בבירור בספרות המשפטית הקדומה . במשפט הרומי אנחנו מוצאים את המונח , ager publicus שדה השייך לכלל , והוא מתחיל להתחלק לשני סוגים : מה שלמרעה המשותף , , ager compascuus-n והשדה הפרטי : . occupatorius ager האיש המחזיק בשדה , אם הוכיח שמסוגל הוא לעבדו , היה מקבל את זכות possessio-n על החלקה , אפילו אם היה בדעתו 500 לגשת לעיבודה רק בעתיד . אלה הן האדמות הנקראות 'פתוחות לכל אדם , agri late patentes : ' שמחזיקים בהן לא בדרך של רכישה רשמית אלא בדרך של שימוש וכל התופס אותן קיבל possessio עליהן , possessio-1 היה המונח שציין את זכות השימוש , ולא ציין 50 את האדמה עצמה ' . כך נוצרה הבחנה בין dominium ובין , possessio והוא השתמר במשך הדורות . המחזיק חייב היה בתשלומים לציבור , למדינה , תמורת זכות השי...  אל הספר