א. הקרקעות

רומי לא ניהלה בדרך כלל מדיניות של עקירת חקלאות ואף לא יעלה על הדעת לחשוב על מדיניות עקבית של אמצעים דראסטיים , כגון השמדת אוכלוסייה , או הרחקתה ממקומה , או החרבתה של עיר שלמה , אולי יחד עם סביבתה , כדוגמת קרתגו . רומי לא הלכה בדרכים של מלכי אשור ובבל , שהיו נוהגים להגלות אוכלוסיות שלמות . חלקה של רומי בקשיים שבאו על החקלאות בארץ ישראל התבטא בהפקעת קרקעות ומסירתן לחיילים משוחררים . גם המסים לחצו מאוד על החקלאים . בהמשך אראה שלירידת הכלכלה האגררית בארץ ישראל תרמו גם תהליכים פנימיים ובייחוד הנזק והשעבודים בגלל חובות : כן תרמו להידרדרות המנהגים של הענקת קרקעות לבני המשפחה בטרם נישואין , ודיני הירושה . אמנם האוכלוסייה שהתקוממה נגד רומי צפויה היתה להימכר לעבדות . אבל הלוא ימי המרידות השתרעו על פני שנים ספורות מתוך מאות השנים של הכיבוש הרומי בארץ ישראל . להלכה אדמת העמים הכבושים , , dediticii-n עוברת היתה לרשות הממלכה , אבל נראה שבחיי המעשה היה זה לעתים קרובות לא יותר מעיקרון משפטי מופשט ; במעשה היומיומי התקבלו , vectigalia-n התשלומים שצמחו מתוך השקפה של השכרת הקרקע בידי השלטון , כאילו הם מסי...  אל הספר