תוחלת החיים של האוכלוסייה היהודית היתה נמוכה , כתוצאה מחולשה , בגלל רעב , בצורות ממושכות , לעתים שנה אחרי שנה , מחלות ומגפות , ומחסור ברופאים ובתרופות . מצב זה גרם לכך שהורים נפטרו , ונשארו יתומים ויתומות רבים . הנושא של ילדים שהתיתמו מאמם נדון במקורות , ונשאלה השאלה : מי קורם לגבי החזקתם , האב או הסבתא . משמורת של סבתא לבת וסבא לבן , היוו דוגמה להתנהגות ומשענת לילדים , בעיקר בתקופות של מצוקה , או 1 כאשר אחד ההורים נפטר . לגידול הנכד - האב קודם לסבתא . ר' שמעון בן צמח דוראן נשאל על תינוק שמתה אמו , ואם אמו רוצה לגדלו ולשכור לו אשה מינקת , ואביו אומר "אין לך רשות בבני אני אגדלנו ואשכור לו מינקת , הדין עם מי . " תשובת החכם כי הדין עם האב "הבן ברשות האב רחם ירחמנו כאיש אשר אמו תנחמנו" ( תשב"ץ , ח"א , סי' מ . ( לטיפול בנכדה יש עדיפות לסבתא כי הילדה אינה חייבת בלימוד תורה . שאלה דומה נשאל ר' שלמה דוראן : לאה שמתה והניחה בת קטנה בת ד' שנים , ואמרה זקינתה של הבת שהיא אם לאה שנפטרה ... כי הבת הקטנה תהיה אצלה כדין הבת אצל אמה שבני בנים כבנים . ואבי הבת אומר לא , כי רק הבת תהיה אצלי . כי אני אבי...
אל הספר