בעבר היה נהוג להניק כל תינוק , וראו בכך את הערובה להתפתחותו . רק בדורות האחרונים , עם המצאת תחליפים לחלב אם , היו תינוקות שלא ינקו כלל . בפרק זה יתוארו פרטים שונים בנושא , כפי שניתן להסיק ממקורות ההלכה , התשובות והמנהגים הנהוגים אצל יהודי צפון אפריקה . ההנקה נידונה בתלמוד ובהלכה בהקשרים שונים , ביניהם בקשר להלכות פאה , בהן יש התחשבות במיניקות עניות הבאות לקחת פאה לכלכלתן , הקלות בהתחשב במצבה המיוחד של המניקה כמו למעוברת , וכן בקשר לדיני שבת ' . אבל לרוב בהקשר לחובה של האם להניק , והמחויבות של האב כלפי המניקה כשיש משבר בנישואין , מורדת , גירושין או אם שהתאלמנה . הנקת התינוק על ידי האם היא מהחובות שחלות עליה כלפי בעלה , כפי שהוגדר במשנה כתובות פרק חמישי משנה ה , וכן על ידי גאוני בבל כמו ר' יהודאי גאון בהלכות קצובות ( ב"מ לוין , עורך , 'אוצר הגאונים , ' כתובות , עמ' , ( 169 וברמב"ם הלכות אישות פרק כא , הל' ז , בין שש המלאכות שהיא חייבת לעשות לבעלה . במסגרת החובות של הבעל כלפי אשתו נקבע בהלכה , שצריך לתת לה מזון שתי סעודות בכל יום , וכן "אם היה מנהג המקום שישתו הנשים יין . " מוסיף הרמ"א : ...
אל הספר