עד הזמן החדש היתה תמותת התינוקות והילדים גבוהה , בגלל תנאי המצוקה , מחסור במזון ובתרופות . למרות ואת קבע החכם במרוקו , בן המחצית השנייה של המאה ה , 19 כי "רוב נשים יולדות ולד של קיימא . " ( שלמה בירדוגו , 'אם למסורת , ' דף כט , ע"א . ( הדיונים בספרות התשובות , המוסרת מידע על פטירת תינוקות , עוסקים בשני נושאים . א . האם מתאבלים על תינוק ; ב . האם על האם להתייבם . בנושא הראשון היו חלוקים בני ארץ ישראל עם בני מזרח [ בבל . [ האחרונים אינם מתאבלים על תינוק עד שיהא בן ל' יום , ובני ארץ ישראל אפילו הוא בן יומו הרי הוא כחתן שלם ( מ . מרגליות , תרצ"ח , עמ' . ( 94 , 75 על פי הדין : "תינוק כל שלשים יום ויום שלשים בכלל אין מתאבלים עליו אפילו גמרו שעריו וצפרניו , ומשם ואילך מתאבל עליו" ( שו"ע או"ח , סי' תקכו , ס"ק ט . לפי השו"ע , יור"ד , סי שעד ס"ק ח , ובס"ק ט . "יש מי שאומר דתאומים שמת א' מהם תוך שלשים יום והשני חי ומת אחר ל' יום - אין מתאבלין עליו . ( " בספרות התשובות מצויות עדויות על תעוקות שנולדו מתים , אחרים שנפטרו כעבור זמן , בגילים שונים . במקור ממרוקו מהמחצית הראשונה של המאה ה 18 מסופר על...
אל הספר