' לצאצאי זכררנותי , ' סיפורה האוטוביוגרפי של איטה ילין לבית פינס 1868 ) ' , ( 1943 רבץ הכרמים / סיפור קורותיה של יהודית הררי לבית 2 אייזנברג 1885 ) , ( 1979 פותחים אשנב ייחודי להכרת זהותן המיגדרית של נשים בישוב וראייתן את מקומן בבניין הארץ . ילין הגיעה לארץ ישראל בשנת , 1880 בהיותה נערה בת שתים עשרה , התיישבה עם משפחתה בירושלים , ולימים הקימה בה את ביתה ; הררי הגיעה ארצה בשנת , 1885 בהיותה תינוקת , גדלה במושבות יהודה , והקימה את ביתה ביפו תל אביב . האוטוביוגרפיות האלה ואחרות שכתבו נשות הישוב , הן 3 אוצר בלום שלא נוצל עד כה כדבעי לחקר ההוויה הנשית היישובית , ובמיוחד לחקר הזהות המיגדרית שהתעצבה בארץ . ספרות מחקרית ענפה למדי עסקה בשאלת עיצובם של "העברי החדש" ושל "העברייה 4 החדשה , " אך זו התייחסה בדרך כלל למגזר הפועלי . האוטוביוגרפיות שלפנינו מאפשרות לבחון שאלה זו בחוגים אחרים . ילין גדלה ב"ישוב הישן" המשכילי המתון , ואילו הררי השתייכה לדור המושבות והישוב העירוני החדש . המתח התרבותי בין שני המרכזים אובחן באופן חד על ידי הררי : נלחמת תל אביב הצעירה על ההגמוניה בישוב , מתחרה במרכז ההיס...
אל הספר