חלק נכבד מהסוגיה שלפנינו עוסק בשאלת ההיררכיה הפנימית - היחסים בתוך הקהילה . הדבר אינו מקרי . הסעודה , ובעקבותיה ברכת הזימון , נערכות בעיקר בין חברי הקהילה . "האחר" נשאר לרוב מראש מחוץ לאותן חוויות קהילתיות , ועל כן גם הדילמות ביחס להצטרפותו לטקסים שבתוך הסעודה - מעטות . עיקר הדילמות , וכן גם עיקר עניינם של החכמים נתון למתחים שבינם לבין עצמם - כלומר , בקביעת ההיררכיה הפנימית בתוך הקהילה . מנא הבי מילי [ מניין הדברים הללו , [ אמר רב אס דאמר קרא [ שאמר . 8 למרות שהילד כשיגדל והעבד אם ישתחרר יצטרפו לקהילה , עדיין לפנינו הגדרות מהותיות , שכן ילד ועבד עשויים לשנות את מעמדם אך היחס למעמד עצמו לא ישתנה . כך לפחות על פי המשנה . הכתוב ] ( תהלים לד ( 4 "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו . " רבי אבהו אמר מהכא [ מכאן ] ( דברים לב ( 3 "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו . " אמר רב חנן בר אבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך , שנאמר "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו . " אמר רבי שמעון בן פזי מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר ( שמות יט ( 19 "משה ידבר והאלהים עכבו בקול" שאין תלמוד לו...
אל הספר