6. נימוסי סעודה, קדימויות וכיבודים

" כוסו של אליהו עומדת במרכז השולחן , כסופה ועסיסית . אני בוהה בה , תוהה מה יקרה אם אלגום ממנה , מה יעשה לי אליהו , מה יעשו לי האחרים היושבים מול הכוס כאילו היא אמורה לגאול אותם מעצמם בדרך מסתורית כלשהי . אני יודעת שאם רק אשתה לגימה אחת - יהיה טוב יותר ... והדברים יתחילו לזוז . נמאסו עלי החוקים המשונים האלו שאנו מקיימים שנה אחר שנה . מה גורם לנו להשמע להם ? למסמר עצמינו לשלוחן המשפחתי האיום ? למזוג יין לכוס ענקים שאיש אינו שותה ממנה י נמאס לי . נמאס . " ( שהרה בלאו , יצר לב האדמה ) בתרבויות רבות משמשת הסעודה , על טקסיה ונימוסיה , כלי לביטוי ולהבניה של היררכיות בקהילה . האבחנה המעמדית הראשונה היא בין המשתתפים בסעודה לאלו שאינם רשאים להשתתף בה . בחדר הסעודה יש פעמים רבות שני מעמדות מובחנים היטב - סועדים ומשרתים : מגישים , בדרנים , נערות ונערים לשעשועים , נגנים ועוד . במסגרת החבורה הסועדת , בזמן הסעודה ולאחריה , מתקיימים טקסים שונים שתכליתם היא הבהרת ההיררכיות החברתיות הפנימיות והבלטתן . אלה כוללים את חלוקת המנות ( גודל המנה והאחריות על חלוקתה , ( קדימות בנטילה מן הקערה המשותפת , המברכים ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד