תפקידיהם התרבותיים של המזון והסעודה רבים הם . הבטים שונים שלהם טופלו בהרחבה במחקרים היסטוריים , ספרותיים , אנתרופולוגיים וסוציולוגיים , פסיכולוגיים ומגדריים . ברם , לתפקידו התרבותי של המזון בעולם היהודי הקלאסי , יש מעט מאוד התייחסויות מחקריות וגם אלו מתמקדות לרוב בספרות המקראית . בספר זה אני מבקשת לעמוד על היבט מסוים של התפקיד התרבותי של הסעודה בספרות חז"ל - הסעודה ככלי לביטוי מאבק ומבחן היררכי בעולמם של חכמים , שאני מגדירה "מבחני סעודה . " נושא זה , למרות חשיבותו ומרכזיותו , טרם נחקר . דברי על תפקידה של הסעודה החזלית מתייחסים לייצוג הספרותי של הסעודה בספרות התלמוד . מובן כי ייצוג ספרותי זה אינו משקף בהכרח את אופיין של כלל הסעודות שהתקיימו במציאות החיים של חכמי התלמוד שייתכן שנשאו תכנים ומגמות מגוונים יותר . הגדרת ספרות חז"ל לצורך מחקר זה תכלול מקורות חז"ל מן התקופה 1 הקלאסית : המשנה , התוספתא , מדרשי התנאים , תלמוד ירושלמי , תלמוד בבלי , מדרש בראשית רבה , מדרש ויקרא רבה , מדרש איכה רבה ופסיקתא 2 דרב כהנא . ההידרשות לספרות מדרשית שעריכתה מאוחרת יותר תיעשה . 1 על חלוקת המדרשים לתקופות ו...
אל הספר