דיוקן משפחה (אכילס בוחר במחרוזת הפנינים)

לעבר ידיו האוחזות במחרוזת פנינים . דומה שפניו מביעות פליאה החורגת מגבולות ההבנה . האם שואל הוא , בעקבות פרויד , ואולי בעקבות מרתה גראהם ) שגילמה אינספור דמויות מיתולוגיות : ) מה רוצה האישה "? הרעיה והבנות , המזוהות אף כנערות חצר , ניצבות מימינו ומשמאלו , ידיהן שמוטות . נוכחותן כמו מובנת מאליה ; לא נזקקות לאטריבוטים שיעידו עליהן . חובת ההוכחה חלה על אכילס " המסתתר ביניהן , האחר להן , וכפי שעולה מהכותרת - מי שבחר להיות בו זמנית הן אחר והן אחד מהן , מי שבחר במגשר ולא במפצל . אף שהאמן ובני משפחתו אינם מחליפים ביניהם מבטים , ניתן להבחין בבירור שהם שקועים בהתבוננות . הבת הבוגרת מימין משפילה עיניה לעבר מחרוזת הפנינים שבידי האב , ואף עיניו מושפלות לעברה . מבטיהן של הרעיה והילדה שמשמאלו ממוקדים בנקודות שונות מחוץ לתמונה . רק הכלב שלרגלי הרעיה משיב לנו מבט , ומאשר בכך אף את מבטו של מי שצייר אותו . הכלבלב המייצג את היצר המולד , ) שמחצית גופו הקדמי מגיחה מן הקצה הימני של התמונה , נמצא בעיצומה של הליכה קדימה , אולי לעבר אמו . האם התכוון שמיר לבטא באמצעות הניעה האינסטינקטיבית את כיסופיו לנטיית החושי...  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21