כ"ץ, ההיסטוריון של החברה, מכניס נשים לסיפר ההיסטורי

כל הדירן הנ"ל מהווה רקע להבנת התייחסותו של כ"ץ בחיבוריו לנושא הנשים . בערך במחצית הראשונה של תקופת פעילותו של כ"ץ , מאמצע שנות הארבעים עד ראשית שנות השבעים של המאה העשרים , נעדרו נשים מההיסטוריוגרפיה בכלל ובוודאי מההיסטוריוגרפיה היהודית . כך , למשל , את כל מה שנכתב בנוגע לנשים בשלושת הכרכים של הספר תולדות עם ישראל אשר ראה אור ב 1969 שכתב וערך חיים הלל בן ששון ניתן לכלול בשני דפי פוליו . Encyclopaedia Judaica -n שיצא ב 1972 כלל ערך "Woman" ( אך לא ערך ( "Man" בגודל של כשבעה טורים , שכמחציתם עוסקת בנשים בתנ"ך , רבע בהשקפות של גברים יהודיים על נשים , ורבע על מעמדן של נשים במדינת ישראל . כאשר היסטוריונים כתבו על "יהודים" או על "היהודי , " הכוונה כמעט תמיד הייתה לזכרים שבעם . הגבר היה הנושא את ההיסטוריה , והנושא של ההיסטוריה . בהיסטוריוגרפיה הוא היה ברירת המחדל . כאשר הוזכרו נשים היה זה בהקשר של נשים יוצאות דופן , כגון ברוריה אשת רבי מאיר , דונה גרציה או אשת העסקים הפולנית רוסית חיה לוריא . לפעמים נשים נכנסו לנרטיב בקשר לנושאים בעלי מטען אידיאולוגי מיוחד כגון קידוש ה' או מעמד האישה ביהדות...  אל הספר