הניסיון לתחום את העת החדשה היהודית

בעבר היתה השאלה "מתי התחילה העת החדשה " ? אחת השאלות המרכזיות בהיסטוריוגרפיה היהודית , וזכתה לתשובות רבות . גרץ הצביע על פעילותו של משה מנדלסון וראשית ההשכלה ו דובנוב אימץ את שנת - 1789 תחילת המהפכה הצרפתית ותהליך האמנציפציה של יהדות צרפת ; גרשום שלום ראה זאת בתנועת שבתאי צבי ; דינור טען לתפנית עם עליית יהודה החסיד וכשלוש מאות יהודים לארץ ישראל בשנת ; 1700 בארון חישב את התמורות הדמוגרפיות והגיאוגרפיות שהחלו במחצית המאה השבע עשרה ; אטינגר ציין את קום האבסולוטיזם ויחסו ליהודים - ועוד רבים . דומה שמגמה זו הגיעה לכדי מיצוי כשראה אור מאמרו של מיכאל מאיר ב , 1975 "מתי מתחילה התקופה המודרנית בהיסטוריה היהודית ' " ? מאיר סיכם את התיאוריות של ראשית המודרניות היהודית על פי החוקרים יוסט , צונץ , קרוכמל , גרץ , דובנוב , שלום , אטינגר ובארון ( והזכיר אגב אורחא את פיליפסון , מאהלר , שוחט , טורי וכ"ץ . ( אחר כך הסביר את הבעייתיות של כל הפרויקט . הוא ציין כי תיחום נובע תמיד ממטא היסטוריה מסוימת ( אם כי ב 1975 עדיין לא רווח השימוש במונח זה : ( "מסגרות תיחום כוללניות , כמעט כולם מודים , נשענות יותר על...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד