ולתורה גם חכמה שים בחברת , ושתיהן יחד תענוד לך עסרת , כי מידי אלה רתקו בקשר , אם תרדף לדעת תדע פשר ' . כפי שראינו באופנים שונים בפרקים הקודמים , המשכילים היהודים במזרח אירופה ראו עצמם כמשתייכים לשתי קהיליות תרבותיות : החברה היהודית המסורתית מכאן והמרחב התרבותי של ההשכלה האירופית מכאן . תפיסת עולם תרבותית דו קוטבית זו התאפיינה , בין היתר , בפריצת קווי התיחום התרבותיים המסורתיים של החברה היהודית ובשילובן של אידיאות תרבותיות ותחומי ידע חוץ קנוניים . הדרך המועדפת על המשכילים להמרתה של תפיסת עולם זו מאידיאה מופשטת , שהנה נחלת מעטים , לפרוגרמה שבאמצעותה ניתן יהיה לעצב את פניה התרבותיים של החברה היהודית בכללה , עברה כאמור בכיתות הלימוד של בתי הספר המשכיליים . השאלה המתבקשת בשלב זה של הדיון היא , מה היתה התפיסה החינוכית שעמדה לנגד עיניהם ? כיצד הבינו את משמעות המושג 'חינוך' בהיבטיו הרחבים ? כיצד שיוו לעצמם את דמותם התרבותית של המחנך והמתחנך ? מהו היה לטעמם האקלים הבית ספרי הראוי ? והנגזר מכך , כיצד ניסו ליישם כל זאת באמצעות תוכנית לימודים תואמת ? ההנחה הראשונית היא שהמשכילים יצאו לדרך הארוכה ו...
אל הספר