אנשי המוסד , שידעו כי המניע של המדענים הוא החשש מפיטוחם והרצון לעשות כסף , "פיברקו" מכתבים מהם עלה כי המצרים מבטיחים הבטחות שוא ובפועל אין בכוחם לשלם . פרס נרתם לפעולה המכתבים לא שכנעו 14-1 מדענים ככר הגיעו לקהיר . נציגי המוסד אף הצליחו לשכנע שניים מהמדענים לבוא לפגישה שהתקימה בבירה ארופאית . שני הגרמנים , שהיססו להגיע מחשש כי "חטפו , אזרו אומץ ובאו . לנציגי המוסד הסבירו כי הם פועלים מדאגה למשפחותיהם העלולות להשאר ללא פרנסה אם יפוטרו , ולא ממניעים אנטי ישראליים או אנטישמים . במוסד החליטו למצוא להם עבודה חלופית . ובלבד שלא "רדו למצרים . עמית פנה לסגן שר הבטחון שמעון פרס , שנודע ביחסים הקרובים שטווה עם צמרת השלטון הגרמנית ובמיוחד עם שר ההגנה הגרמני פרנץ יחף שטראוס וביקש ש"פעל למצוא עבודה חלופית למדענים . הגרמנים הבסירוו לסייע . בדקו וגילו את מר בלקוב שהיה גם הוא בעל מפעל ליצור טילים . האדון בלקוב שמע , חשב והודיע כי יקלוט אצלו את מפוטרי "הליגה . " בלקוב אף פנה
אל הספר