בשלושת הסעיפים הקודמים ביררנו את ההבדלים בין שתי הבחינות וראינו כיעד כל אחת מהן מפרשת את הספירות ואת תהליך ההאעלה על פי דרכה . עירוף כל ההבדלים האלו יביאנו להבנת משמעותה של ההאעלה על פי כל אחת משתי הבחינות . ש הבחינה הפנימית מפרשת כיעד ממשיכות הספירות הכוחות את שפע החיות בתהליך של קלקול , תיקון והוספת מוחין . הרחמים והדינים הם יסודותיהן של הספירות הכוחות . הרחמים הם שורש הטוב , הקדושה והחיים , ואילו הדינים הם שורש הרע , הקליפה והמוות . בראשית ההאעלה לא היו הכוחות מתוקנים . תחילה היו הרחמים והדינים , הנמעאים בשני קטביה של האעילות - הימין והשמאל , הזכר והנקבה - מנוגדים זה לזה . הדינים היו אז תקיפים וקשים , ובהם סיגים ופסולת , ונוערו הרע והקליפה . הרחמים והדינים , שהם שני יסודותיו של הכוח האלוקי , לא התחברו זה עם זה , ועל כן הכוח האלוקי לא היה יכול להמשיך את שפע החיות . אחר נתקנים הכוחות בפעולת הזיווג . הזיווג מחבר את הרחמים עם הדינים , כדי שהרחמים יבררו , יבםמו וימתקו את הדינים הקשים . עתה יכולים הכוחות לפעול ולהמשיך את שפע החיות מן האעילות אל הנבראים . תיקון הכוחות מוסיף מוחין פנימיים ב...
אל הספר