ראינו , לעיל סעיפים קפד-קפה , כיצד הצמצום הוא שורשה של ההאצלה כולה , וכיצד שתי בחינותיו הן מקור שתי בחינותיה . מכאן עולה כי תכליתה של האצילות נובעת מתכליתו של הצמצום , וכי תכליתו של העמעום היא התכלית שאליה שואפת ההאעלה כולה . תכלית האעילות נתבארה על פי הדברים שכתב האר"י בעעמו , כמובא לעיל סעיפים קנב-קנג , ועל פי הדרושים שדרש לתלמידיו , כמובא לעיל סעיף קסג , ומשם ניקח הנה כדי לפרש את תכליתו של העמעום . ש העמעום הוא שורשו של שפע הח » ות . העמעום , ביו"ד אחת ובכוח הדין , הוא ראשיתה של האעלה רעופה שיסודותיה הם רחמים ודינים , חסדים וגבורות , מיין דכוריז ומיין נוקבין . חיבורם של יסודות אלה מוסיף את המוחץ הפנימיים , שהם נשמה שממלאת את האעילות . המוחין הפנימיים ממשיכים את שפע החיות , וכך הם גומרים את תיקונה של הבחינה הפנימית באעילות . שפע החיות מקיים את העולמות והמלאכים , נותן נשמות לבני אדם ומעניק להם את הטוב והקדושה ואת הברכה והחירות . א העמעום הוא שורשו של אור העעםות . העמעום , בקו יושר ובמקום עגול , הוא ראשיתה של האעלה רעופה שיסודותיה הם אור עליון וכלים , יושר ועיגולים , קווים ונקודות , פר...
אל הספר