תיקונה של האצילות משכלל אותה בדמות אדם . עיקר זה נזכר בכתבי האר"י עצמו , אך רק בקצרה , כמובא לעיל סעיף קמט . בדרושים שהורה לתלמידיו חזר האר"י על תיקון האצילות בדמות אדם והאריך לפרש עקר זה , כמובא לעיל בכל סעיפי פרק זה . כדי לחדד את עניינה של דמות אדם על פי שתי הבחינות נחזור כאן על משפטים אחדים מכל אשר הורה האר"י לתלמידיו על התיקון בדמות אדם . ש נשמה האצילות נתקנת בתוספת של מוחין פנימיים , כמבואר לעיל סעיפים קנו-קנז . מוחין אלה נעשים נשמה לזעיר אנפין , והם מתפשטים בתוכו כנשמה הממלאה את הגוף . ואז נמשך מן המוחא סתימאה דא"א ... ואמנם תרין פרקין תתאין דחסד וגבורה דאריך ... נשארו לחלקו דז"א כנ"ל , ונעשין נשטה אליו , ואלו נקראים תרץ עטרין , ואלו ירדו למטה ונתהוו שניהם בסוד מוח השלישי של דעת דז"א . וענין החידוש הזה הוא מה שמחדש ומתקן את המוחק שלו שהוא בחינת הנשמה שלו היושבת במוח כנודע . בנשמה מתחברים יחד הרחמים והדינים , החסדים והגבורות , המיין דכורין והמיץ נוקבין . כך נתקן הקלקול שהיה בעת ההאצלה הראשונה , שבה היו דינים קשים וסיגים ובגללם לא יכלו הרחמים והדינים להתחבר אלה עם אלה . הוספת הנשמה...
אל הספר