עניין הקלקול והתיקון נתפרש בדרושי האר"י באריכות רבה ובפרטי פרטים , ועל כן נחלק את עיוננו בו לסעיפים אחדים : סעיף זה והבא אחריו , וכן סעיפים קס-קסא . בסעיף זה נבאר את היחס בין יסודותיה של האצילות : היחס בין הרחמים ובין הדינים על פי בחינת ש והיחס בין האור העליון ובין הכלים על פי בחינת א . השינויים ביחס שבין יסודות אלו הם גורמי הקלקול והתיקון , כל בחינה על פי דרכה . ש רחמים ודינים תחילה היו דינים באצילות , ועל כן נתקלקלו הספירות התחתונות . כך כתב האר"י , כפי שהובא לעיל סעיף קמז , וכך הורה גם לתלמידיו . דע כי טרם שנאצל עולם האצילות נאצלו בחינת הי' ספירות ההם בבחינה אחרת שאינה כן עתה ... והד תחתונות היו בבחינת דעים ... ולהיות כן שלא היה בהם בי' ספירות שום תיקון כלל , לכן כאשר היה אור האין סוף יורד ובוקע בתוכם מלמעלה למטה היה האור יורד מכתר לחכמה ומחכמה לבינה שהיא הספירה השלישית . אבל בהתפשט האור ההוא העליון אשר הוא סוד רחמים גמורים וחסד גמור , ובהגיעו אל הד תחתונות , אשר הם דינים כנזכר ומהם הדינין מתערין , לא היו יכולים לקבלו , כי הם הפכיים זה חסד וזה דין , והיו מתבטלים ע"י האור העליון ומתו...
אל הספר