שתי הבחינות מתוות שתי תכליות לתיקונה של האעילות . כשם שפירש האר"י בכתביו כיעד נתקנת האעילות כך פירש בהם גם את תכליתו של התיקון ואת משמעותה של ההאעלה כולה . נביא עתה את הדברים שהאר"י כתב על תכליתו של התיקון , כל בחינה על פי דרכה ומהלכה . ש המשכת השפע האעילות נתקנת בתוספת של מוחין , כמבואר לעיל סעיף קמח . על משמעותם של המוחין נוכל ללמוד מדברי האר"י המיישבים סתירה בין שני מאמרים בספרי הזוהר . תחילה מביא האר"י מאמרי זוהר המורים כי יש שני סוגי זיווגים באעילות - זיווג חכמה ובינה הוא זיווג שנעשה תמיד , ואילו זיווג תפארת ומלכות הוא זיווג שנעשה רק לפרקים : 'ר"ש אמר כלא שפיר , אבל רזא דמלה אכלו רעים דעילא שתו ושכרו דודים לתתא . אמר ליה ר' אלעזר , מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא , אמר ליה יאות שאילתא , דא אתר עלאה דאינון באחדותא בחדוותא דלא מתפרשין לעלמין אלין אקרון רעים , הה"ד ונהר יועא מעדן , ועדן וההוא נהר לא מתפרשן לעלמין ואשתכחו לעלמין ברעותא באחדותא בחדוותא . שתו ושכרו דודים , אלין אינון לתתא ראקרון רודים לזמנין ידיען ... אינון דתאבץ דא לדא ולא משתכחין תדיר אקרי רודים , ואינה דמשתכחי תדיר ו...
אל הספר