מסכת הדיונים המסועפת בסוגיית 'פשוטה של משנה' שהתנהלה במאה ה 19 מרשימה במיוחד בהיקפה הגיאוגרפי . למעשה , בכל מרכזי ההשכלה היהודיים עלתה שאלת 'פשוטה של משנה , ' אם כי קווי הדיון נגזרו מאופיו הייחודי של כל מרכז . הטיפול בסוגיית הפרשנות התלמודית למשנה היה שונה בישיבות וילנה מזה שבבתי המדרש לרבנים בברלין או בחוגי המשכילים בברודי . הלכי הרוח בכל פזורה יהודית השפיעו הן על האופן בו נתפרשה סטיית האמוראים מכוונת התנאים , והן על המסקנות ההלכתיות והתיאולוגיות שנגזרו ממנה . ואולם , למרות ההבדלים העצומים בהשקפת העולם של החכמים נוצר דו שיח פורה בין המרכזים השונים . גם דברי הביקורת שהטיחו חכמים מפזורה אחת ברעיהם מפזורה אחרת לא מנעו קיום דיאלוג חוצה גבולות בסוגיית 'פשוטה של משנה . ' תהליך ה'מיפוי' של המחנות הבולטים ביהדות המודרנית לא נשלם עד לשלהי המאה ה . 19 בהיעדר מפתח מפלגתי מוגדר יכול היה להתנהל שיח מרתק ועירני בין הוגים ממרכזים מרוחקים , בעלי השקפות מנוגדות בתכלית , בשאלות המפתח שהעלה המחקר החדיש . המעורבות של הוגים בעלי אוריינטציה דתית שונה בסוגיות יסוד הנוגעות למסורת היהודית תרמה מן הסתם לעיצו...
אל הספר