בעידוד אהרן ילינק החל אה"ו בהוצאת מהדורה מוגהת של הספרא , ( 1862 ) ובהמשך של המכילתא , ( 1865 ) להן הוצמדו פירושיו מסורת התלמוד ומדלת . סופרים בהתאמה . והנה , בשעה שעמל להוציא מתחת ידו נוסח מתוקן של מדרשי ההלכה נוכח אה"ו לגלות , כי רבות מקושיות האמוראים מושתתות על גרסאות לקויות או מקוטעות של דברי התנאים , וכי ניתן ליישבן בקלות על פי מסורות מקבילות שזימנו מדרשי ההלכה . לתובנה זו , כמו גם למבוכה הדתית שעוררה אצלו , רמז אה"ו לראשונה בהקדמתו למכילתא ( וינה , : ( 1865 אמנם , אם תמצא בפירושי ... או תראה שהערותי לפעמים שלפי הנוסחאות העקריות שבספר הזה כמה הוויות שבגמרא נפלו כבירא , וכמה קושיות ופירוקים לא יתכנו . הנה בבחינה הזאת אומר לך קורא יקר : אנא לו שמעני ... הן יש ויש דברים נמצאים בפועל , אשר בכל מגמתנו לחשוב הפוכם , לא נוכל להכחישם מפני מציאותם בוודאי ... ולא נחטא בנפשנו לאלקים ולאמת , אשר כולנו חייבים בכבודם . 104 וייס , מכילתא , עמ' . 2-1 אה"ו ציין דוגמאות לתופעה זו לכל אורך פירושו למכילתא , ראו דף כד ע"א , כו ע"א , לו ע"א , ועור . בפירושו מ 70 דת התלמרר לתורת כהנים גילה אה"ו יתר שמרנ...
אל הספר