פרק שישי: הזירה הוינאית

בפרק שלפנינו , החותם את הסקירה כולה , נדון בכתביהם של מספר חכמים שפעלו בוינה , בירת הקיסרות ההבסבורגית , במחצית השנייה של המאה ה . 19 את תשומת הלב נייחד לתרומתם המדעית של החכמים , ופחות למשנתם האידיאולוגית . שכן , כפי שיתבאר מייד , בשל אופי התקופה וטיב הקהילה המקומית , לבטים אידיאולוגיים מילאו תפקיד זניח למדי בכתבי החוקרים הוינאים . עד למחצית השנייה של המאה ה 19 היו יהודים חסרי אמצעים מנועים מלהתגורר בוינה בשל הגבלות משפטיות שונות . בנסיבות אלו היתה הקהילה היהודית בוינה מצומצמת בגודלה , אך מפוצלת בין מצדדי הרפורמה ( דוגמת הרץ הומברג ופטר בר ) למתנגדיה . אישיותו הנוחה של יצחק נוח מנהיימר , ( 1865-1793 ) ממנהיגי הקהילה , תרמה רבות להשקטת הרוחות בתוך הקהילה . בזכות נוכחותם של הוגים וחוקרים ידועי שם , ובתי דפוס לספרים עבריים , הפכה וינה לאחד ממרכזי ההשכלה היהודית באותה עת . בעקבות שיפור מעמדם האזרחי של היהודים , בשנת , 1848 החלה נהירה יהודית לוינה . ואולם , מאבקי כוח על צביונה של היהדות לא שלטו בזירה הוינאית גם כשעלה מספר התושבים היהודים , שהתחלקו על פי מוצאם , השתייכותם המקצועית , ונטיו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד