לנוכח היוזמות ל'תיקונים' בהלכה שהשמיעו גורמים ליברליים ביהדות גרמניה קל להבין את השימוש במודל של 'ירידת הדורות' בקרב יריביהם השמרנים . על פי מודל זה ניצבו חכמי הדורות המאוחרים בתחתיתה של ההיררכיה הרבנית , ודרישתם להתנער ממשא קודמיהם הוצגה כמשוללת כל יסוד . ואכן , נציגי החברה המסורתית במאה ה 19 העמידו שוב ושוב את בעלי הפלוגתא שלהם על מקומם בשלשלת הדורות ההיסטורית . דוגמא מובהקת לכך מצויה בחיבור נשכח של ר' יצחק צבי מרגרטן , ( 1850-1808 ) תוקף התלמוד ( אופן , תר"ט . ( בחיבורו ניסה מרגרטן , שכיהן ברבנות אבערהאם ( אבראן ( ' שבהונגריה כעשרים שנה , להדוף את יוזמות רודפי ה'חדשות' ובראשם שמואל הולדהיים . מרגרטן הצביע על שיעור קומתם הנחות של יריביו בהשוואה לחכמי התלמוד . בעוד שחכמי התלמוד "ידעו את המשניות ואת הברייתות ומאמרי האמוראים שקדמום על מה אדניהם הוטבעו , " ואף "האיר להם האמת כאור השמש בצהרים , " הרי שבדורותינו "חשכו הרואות בארובות השכל . " באופן קיצוני יותר התבטא ר' ישראל סלנטר , ( 1883-1810 ) כך על פי תלמידו ומיודעו ר' אלכסנדר לפיתת . ( 1906-1819 ) סלנטר , ששהה לפרק זמן ממושך בחייו בגר...
אל הספר