בין מבקריו של שי"ר בלטו במיוחד חכמי גרמניה ובראשם אברהם גייגר , 1874-1810 ) עליו בהרחבה בהמשך , ( אשר למרות ידידות שנרקמה בין השניים בעבר , הפך לאחד מיריביו . ברקע לביקורתו הזועמת של גייגר עמדה מחלוקת נוקבת על תפקידו של הרב , ומקומו בעיצוב היהדות . באותה עת בה פעל שי"ר לביסוס מעמדו כרב בטרנופול היה גייגר שקוע עד צואר במאבק להשיג את כהונת הרבנות בברסלאו . גייגר , בניגוד מובהק לשי"ר , הבליט במסע התעמולה שניהל להשגת המשרה את הצורך החיוני בשילוב בין מחקר היהדות להנהגה רבנית . במאמרו משנת , 1839 שכותרתו : שתי הגישות השונות - הרב והסופר , פירט גייגר את הפערים העצומים המבדילים , בדרך כלל , בין חוקר היהדות הפועל במישור התיאורטי , ובין רב הקהילה המתחבט בחיי המעשה . בעוד חוקר היהדות "מתרחק לרגע ממעורבותו בנעשה סביבו , ובתארו את התפתחויות של רעיונות הדת , של צורותיה ודיניה השונים הוא מבקש כאילו לחיות בתקופות ההן , " ... הרי שנקודת המוצא של הרב היא המצב הקיים בהווה , ש"הוא משתדל לקרבו לאותה מידת הטהרה האפשרית בנסיבות קיימות אלה . " גייגר הביע את תקוותו כי למרות האתגר העצום הכרוך בדבר יוכל לשלב בין...
אל הספר