כבר בתלמוד עצמו ניכרת היטב מודעות לקיומן של דרכי לימוד פתלתלות , שנועדו לפתח את יכולת החשיבה של הלומד או להפגין את כשרונותיו , יותר מאשר לעמוד על פשוטן של ההלכות הנלמדות . במספר סוגיות העיר התלמוד , כי טענה כלשהי נאמרה על דרך 'חידוד' בעלמא " ) לא אמר ר' פלוני אלא לחדד בה את התלמידים , " "ור' פלוני לחדודי ר' פלוני הוא דבעי" , ( וכי אין לייחס לה ערך של ממש . קשה לקבוע באופן נחרץ מה היה יחסם של האמוראים כלפי למדנות מעין זו , שאיננה חותרת לאמיתת ההלכה , מאופיינת בסברות דחוקות , ומתיימרת לעודד להטוטי חשיבה חסרי עוגן ממשי . מחד גיסא , התלמוד 4 חשוב להדגיש , כי המשכילים הראשונים בגליציה היו בשר מבשרה של החברה היהודית , וזכו בחינוך מסורתי שגרתי . על בתי המדרש המסורתיים ככור היתוך של ההשכלה , ראו : גרטנר , בתי המדרש בגליציה , עמ' 5 . 174-172 עירובין יג ע"א ; נזיר נט ע"ב ; זבחים יג ע"א ; נדה מה ע"א . 6 ברכות לג ע"ב ; מגילה כה ע"א ; חולין מג ע"ב ; נדה ד ע '' ב . משבח את החריפות גם כשהיא מנוגדת לאמיתת ההלכה . כך , למשל , שנו , כי "אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מהתורה ; " לשבח הוזכ...
אל הספר