השקפות היסטוריות או דידקטיות מעין אלו , הנוגעות להיעדר הטעמים במשנה ואופן שחזורן בתלמוד , שלטו במודע או שלא במודע גם אצל חכמים שבאו בעקבות רב שרירא גאון , רש"י או הרמב"ם , ומצאו את מקומם גם בחיבורים מהמאה ה . 19 הסבר בעל אופי היסטורי הציע ר' שמואל שטרשון ( הרש"ש , ( 1872-1793 בהערותיו לספר נתיבות עולם , ( 1859 ) שהוציא בן עירו ר' צבי הירש קצנלבוגן . שטרשון שיער כי לנוכח איסור כתיבת התורה שבעל פה , עליו הקפידו בתקופת חז"ל , חיוני היה להגביל את היקפה של המשנה , שנכתבה מלכתחילה מתוך הוראת שעה . בנסיבות אלו , קבע , הושמטו גם טעמי ההלכות במשנה : נראה דלפי שהיתר כתיבת המשנה לא היה רק משום עת לעשות וגו , ' לכן לא באו בה רק עיקרי הדינים בלבד , בלי ביאורי הטעמים , וכן לא ביארה 57 הקדמות הרמב"ם למשנה , עמ' נב . 58 רש"י לשבת יג ע"ב ד"ה ושימש ת"דו . להרחבה על השקפת רש"י , המבוססת כנראה על שיטת רב שרירא גאון , ראו : פרנקל , רש"י , עמ' 59 . 32-16 רש"י לבבא מציעא לג ע"ב ד"ה אלו . 60 רש"י לברכות מז ע"ב ד"ה שלא . 61 רש"י לבבא מציעא לג ע"ב ד"ה הוי . מלאי עניין הם גם דברי רש"י למגילה
אל הספר