במאמר שפרסם במלאת חמישים שנה לפטירתו של אחד ממשכילי ליטא , עמד לילינבלום בהרחבה על ההבדלים בין השכלת גליציה ( בה נעסוק להלן ) לבין ההשכלה בליטא . מטרת משכילי גליציה , טען לילינבלום , היתה "להראות להעם את שגיאותיו , למען יחתור לחיים חפשיים מן השגיאות ההן . " לא כן משכילי ליטא : להם לא היתה כמעט כל שיטה מסוימת בפעולתם , ובכל עבודתם על שדה ההשכלה התעלמו מצרכי החיים ומדרישות רוח העם ... להם , כנראה , היתה ההשכלה רק בת שמים ולא יותר . 141 בבלי עירובין נג ע"א ע"ב . ראוי לציין , כי גם בירושלמי על משנתנו ( ברכות פ"ב ה"ג , ד ע"ד ) נזכרות בעיות הגיה של כמה אנשי ערים בצפון : "תנא אין מעבירין לפני התיבה , לא חיפנין = ) אנשי חיפה , ( ולא בישנין = ) אנשי בית שאן ) ולא טיבעונין = ) אנשי טבריה ) מפני שהן עושין היהין חיתין , ועיינין אאין . " להרחבה בעניין זה , ראו . קוטשר , מחקרים , עמ' רט ואילך ; אופנהיימר , הגליל , עמ' 142 . 122 לילינבלום , מפנקס הרשימות , עמ' . 283 יש לציין , כי ברוח רומה הציע שר"ל לפרש מחלוקת נוספת בין ר' יהודה וחי יוסי , הנוגעת לביאור ה"זג" האסור באכילה על הנזיר ( במדבר ו , ד . ( ...
אל הספר