דמותו של שמואל יוסף פין ( ו ש"י פין , ( 1890-1818 מהווה דוגמא טיפוסית לאופיה האימננטי של השכלת וילנה . עיון בחיבורו האוטוביוגרפי דלי דוד לדלדשיל , שנדפס בהמשכים בכתב העת הכרמל בשלהי שנות השבעים של המאה ה , 19 מאפשר הצצה מרתקת לעולמו . פין רכש את השכלתו התורנית והכללית בוילנה . אביו , יצחק אייזיק , התפעל מכשרונותיו של הנער והחליט להביאו תחת חסותם של טובי המלמדים בעיר . חותם עז במיוחד הותירו על פין רבותיו ב'חדר , ' ר' אברהם קצנלבוגן " , ובהמשך ר' יעקב הרץ , שהיה לדברי פין "בעל סברא ישרה ושונא את הפלפול שלא לפשט . " צעד ראשוני בגישתו הביקורתית לספרות תורנית היה מנהג שדבק בו בילדותו לעיין בתנ"ך מדי יום ביומו , ללא תיווך פרשני כלשהו . פין מספר , כי "אמירת התנ"ך הפשוטה הזאת , מבלי למוד להבנה על ידי מורה ומבלי עיון תמיד במפרשים , נטעה בי כשרון המעשה ... ונפחה בי מילדותי רוח הביקורת והחקירה אשר היה אור לנתיבתי אחרי כן גם בלמוד הגמרא ומפרשיה . " לשתי דמויות בולטות בזירה התרבותית המזרח אירופית היתה השפעה מכרעת על עיצוב אישיותו . לדמותו של הגר"א , שנפטר כשני עשורים קודם לידתו , נחשף פין באמצעות ...
אל הספר