בסוף הקדמתו הנודעת לפירוש המשנה מנה הרמב"ם בפני קוראיו את הנסיבות שהובילו אותו למפעל זה , ובץ היתר ציין : כי אתה , אם תשאל גדול שבגאונים לפירוש הלכה מן המשנה , לא יוכל לומר לך בה דבר אלא אם יזכור תלמוד זאת ההלכה , או יאמר לך : המתן עד שנעיין מה דברים באו בה בתלמוד . ואין ביכולת איש לזכור כל התלמוד ... וכאשר ציירתי בנפשי אלה העניינים , נחלצתי לחיבור אשר ארצהו , ומטרתנו בזה החיבור פירוש המשנה לפי מה שפרש התלמוד , וההסתפקות בפרושים הנכונים , והשמטת הפירושים אשר נתברר ביטולם בתלמוד . ואכן , כפי שהעיד הרמב"ם , משעה שנחתם הפך התלמוד לבכיר פרשניה של המשנה . הסמיכות ההיסטורית שבין חיבור המשנה למפעל התלמודי שבא בעקבותיו חיזקה בוודאי את התחושה שרב כוחם של האמוראים בחשיפת צפונות התנאים . היוקרה לה זכה התלמוד בתרבות הלימוד ובחיי המעשה של הציבור היהודי בתפוצותיו רק האדירה את סמכותו כפרשן המשנה .
אל הספר