ה. לשיטת המחקר

במהלך החיבור תוצג משנתם של חמישה עשר חכמים בני המאה ה 19 מכל רחבי אירופה שבחנו בקפידה את מעלותיה , ובעיקר את חסרונותיה , של הפרשנות התלמודית למשנה . מבין החכמים , היו שזכו לפרסום ותהילה בשל חלקם בעיצוב היהדות המודרנית או בפיתוח מדעי היהדות , והיו שנשכח זכרם . על מנת שנתוודע לעולמם של החכמים , כמו גם לזיקה 55 מודעות לכך גוברת רק בשלהי המאה ה , 19 ראו , למשל , במאמריו של אונטוקולסקי , לתולדות רבא ; הנ"ל , תולדות אביי . על הנטייה של חכמי ישראל במאה ה 19 להציג את התלמוד כחטיבה ספרותית אחידה עמר במיוחד ר' יחיאל יעקב ויינברג , הפרשנות התלמודית למשנה , עמ' רלה , ושם : "אין בתלמוד פרשנות מטיפוס אחד . בערות מכוערה היא זו שנשתרשו בה 'למדני הגויים' כביכול , והליצנים שבמשכילי ישראל נגררו אחריהם , לכנות את דרכי הפירוש של התלמוד למשנה בכינוי הלעג 'פרשנות תלמודית , ' ולעשותה על ידי כך פלסתר . מתוך גישה אי מדעית זו באו לידי הערכה מסולפת של פירושי התלמוד למשנה . " שבין משנתם המדעית והשקפתם האידיאולוגית , צורפו פרטים ביוגרפיים רלוונטים על אודות כל אחד מהם . חכמים אלו העלו מגוון רחב של טעמים למחדליה ש...  אל הספר